כפי שהבטחנו, איימנו (ועכשיו גם קיימנו) לפניכם הפצה ראשונה ורשמית של דיסקים שיוצאים ב-Music On CD, חברת הבת של Music On Vinyl שמתמקדת גם היא בהוצאות מחודשות של קלאסיקות, רק על דיסקים.

הקטלוג הזה עשיר, מגוון ורוחבי לא פחות מזה של התקליטים, ואם תצביעו יפה ולא תנופפו באיומי סרק שתפציצו את צפון קוריאה נשלח לכם אותו במהירות של טיל שיוט. עד שזה יקרה, ולטובת התרשמותכם הראשונית, תמצאו בהפצה הזו אלבומים ואוספים מעולים (שאת רובם אתם וודאי מכירים מתקופה בה סופקו ע"י חברות הפצה אחרות) של הבירדס, קליידוסקופ האמריקאים, Mountain, Rising Sons של ריי קודר וטאג' מהאל, אל קופר, צ'יקן שאק, ברנפורד מרסליס, Hubert Laws, ג'ון מקלפלין  עם מהווישנו אורקסטרה וג'ון מקלפלין עם להקת האמת האחת.

והקורקבן שבכספת – דיסק כפול שמתעד הופעה נדירה של צ'יק קוריאה והרבי הנקוק מ-1978!

 

---

פסיכדליה ורוקנ'רול:

---

 

THE BYRDS - DR. BYRDS & MR. HYDE

CD

האלבום השביעי של הבירדס -  ויש הטוענים שגם הפסיכדלי ביותר - הוא גם האלבום הראשון של הבירדס שבו רוג'ר מקווין שר את כל השירים אחרי שכל שאר חברי הלהקה המקוריים עזבו אותה.

בפועל, יש חלוקה די שווה בין הקאנטרי-רוק המוכר של הלהקה לבין רוק יותר פסיכדלי, מוטרף קלות ומתעקל קשות שמתכתב היטב עם השם הסכיזופרני שניתן לאלבום, כשהבירדס נכנסים לנעליו של דוקטור ג'קיל (מתוך הספר "המקרה המוזר של ד"ר ג'קיל ומר הייד" של רוברט לואיס סטיבנסון) ומצביעים על הצד האפל והפראי של טבע האדם, דרך שירים על נהג משאית שהופך לראש הקו קלוקס קלן בעודו חי לכאורה חיים שלווים כאזרח מן השורה או על אדם מן היישוב שמאבד את עצמו לדעת בלילה שכולו שתייה מופרזת. עם כל הכבוד לקונספט אבל שלא במפתיע, האלבום הצליח פחות מקודמיו וזכה לתואר המפוקפק "האלבום הנשכח של הבירדס", אך הודות לגרסת כיסוי של הלהקה ל-Lay Lady Lay של בוב דילן, שהוקלטה ושוחררה קצת אחרי שיצא האלבום ב-1969 ונכללה במהדורות מחודשות של האלבום (ונמצאת גם בזו עם עוד שלושה בונוסים) הוא חזר לתודעה והתגלה מחדש כאלבום חשוב בדיסקוגרפיה של הלהקה – אפילו אם מקווין הוא השורד האחרון מההרכב המקורי שמנגן בו – וכזה שעומד בגאון לצד הקלאסיקות הכי נחשבות של הלהקה הכה משפיעה הזו.

 

פסיכדלי ומרגש כמו גלגל שעולה באש:

 

מה אני, אני רק בן אדם שבשקט בשקט שונא את כולם:

 

ככה זה כשמגזימים:

 

למה שלא תנוחי קצת?

 

ויש עוד אלבומים (ושני אוספים) של הבירדס במלאי:

---

 

THE KALEIDOSCOPE - SIDE TRIPS

CD

אלבום הבכורה של קליידוסקופ האמריקאים (לא להתבלבל עם הלהקה הבריטית), נשמע כמו סיעור מוחות שבו שירים פסיכדליים מתערבלים בהזיות אקזוטיות של מוזיקה אוריינטלית עם נגיעות קלות של פולק וקאנטרי. חברי הלהקה ציידו את עצמם לטובת ההקלטות בשלל כלי נגינה "לא רוקיים" – וביניהם סאז, בגלמה, בוזוקי, דולצימר, בנג'ו, אוטוהארפ, מנדולינה, כינור וקלרינט – ויצאו מהאולפן עם אלבום חדשני, חריג באופן שבו הוא מאוורר את המוח, מטשטש גבולות, מחסל חשבונות  עם קיבעונות מחשבתיים וכזה שהעניק דחיפה משמעותית למגמות ההרפתקניות ששלטו ברוק הפסיכדלי ב1967, השנה המכוננת בה יצא לראשונה. חובה.

 

גנים פרעוניים:

 

מוח סקרן 24/7:

 

כנסו כנסו:

 

המוות אינו מחוסר עבודה:

---

 

MOUNTAIN - TWIN PEAKS

CD

עם מנה מרוכזת של הארד רוק פרוגרסיבי שמושפע מבלוז ובהתחשב בדיאלוגים הפוריים בין הגיטרות של לזלי ווסט ובוב מאן, Twin Peaks של Mountain שהוקלט באוסקה ב-1973 הוא אחד מאלבומי ההופעות הטובים ביותר של שנות ה-70.

הוא אמנם לא התקבע או נצרב מספיק חזק בתודעה כמו למשל Live At Leeds  של  The WhoאוMade In Japan  של דיפ פרפל, אבל לא רק שאינו נופל מהם, אלא שהוא מבטא את הצד היותר חופשי וההרפתקני של הרוקנ'רול של אותן שנים יצירתיות.

 

במלואו:

---

 

בלוז:

---

 

RISING SONS featuring TAJ MAHAL and RY COODER

CD

לפני שכל אחד מהם הבקיע את חומות עכו המטאפוריות של סצנות הרוק והבלוז הגועשות של שנות ה-60 וה-70, טאג' מאהאל וריי קודר שילבו כוחות של בלוז מרפא באלבום הזה.

תחת השם Rising Sons – שם שהוא מחווה עם קריצה לאביהם הרוחני Son House – הם הקליטו אלבום אחד עבור חברת התקליטים קולומביה שנגנז ולא ראה אור יום כהוצאה רשמית עד ששוחרר לראשונה ב-1992. וטוב מאוחר מאשר לעולם לא, משום שמדובר באלבום בלוז מדהים שמתבסס בעיקר על גרסאות כיסוי יוצאות דופן לקלאסיקות של רוברט ג'ונסון, ווילי דיקסון, צ'ארלי פאטון, סקיפ ג'יימס, בליינד ווילי מקטל ואחרים, ובעיקר כזה שחושף את יכולותיו הנדירות של ריי קודר הצעיר, שהיה בן 17 בזמן ההקלטות, בעודו פורט בין היתר על גיטרת 12 מיתרים, מנדולינה וגיטרת רזונטור שהצליל המתכתי שלה היטיב עם תובנות הבלוז המרעננות שלו, שלא בכדי הובילו אותו לנגן בהמשך עם פורץ דרך חד בדורו כמו קפטן ביפהארט.  
בל נמעיט בערכו של טאג' מאהאל, ששר לצידו של קודר ומנגן על גיטרה, פסנתר והרמוניקה בערמומיות השובה והשובבה שמאפיינת את קריירת הסולו המפוארת שלו, שהפציעה ויצאה לדרכה הארוכה בזכות האלבום הזה, חרף העובדה שנגנז ואולי אפילו הודות לכך. ב-1968 הוא שיחרר את אלבום הסולו הראשון שלו (שזכה להוצאה מחודשת של מיוזיק און ויניל לפני כמה חודשים וכבר סקרנו אותה כאן) והשאר היסטוריה, מה שמעיד על כך ש-Rising Sons הוא נדבך חשוב בהיסטוריה המפוארת של הבלוז.

 

קח לך אישה ובנה לה בית:

 

מי מפריע לך לתת לי הוראות הפעלה, כפרה?

 

צ'ייסרים על גדות הנהר:

 

וגם אלבום הסולו של טאג' מהאל קיים במלאי

---

 

 

AL KOOPER

NEW YORK CITY (YOU'RE A WOMAN) / RARE & WELL DONE

 

2CD

2CD

אומץ היא כמובן תכונה שנמצאת במינון טבעי וגבוה במוזיקה של אל קופר, ולא כזו שצריך לשנס מותניים או לאזור כדי שתגרום לו לצאת לפעולה. ממש כמו באלבום הנ"ל, גם האוסף Rare & Well Done, שחולש על הקלטות שלו בין 1964 ל-2001, הוא מפגן אותנטי של נחישות שמצביע על היצירה הטוטאלית של המוזיקאי העשוי ללא חת הזה שעשה בבלוז, רוקנ'רול, סול, פיוז'ן ופופ כִּבְשֶׁלּוֹ, לִהֲטֵט וזגזג ולא חדל מלגוון ולחדש. על רקע דברי השבח והזבח הללו ראוי לשים לב במיוחד לחלק מגרסאות הכיסוי המרתקות שלו לשירים כמו Hey Jude של הביטלס, I Can't Stand The Rain של אן פיבלס, Went to See The Gypsy של בוב דילן והדובדבן שבקצפת - Making Plans For Nigel  של XTC.  

 

אישה רעה:

 

בוא בזמן:

 

יצאנו אט, התחרפנו לאט:

 

בוא ביחד נעשה תכנית:

 

החלקה שנויה במחלוקת:

 

שעת הצוענים:

 

ואם כבר אל קופר, אז גם תקליט הבכורה של Blood, Sweat & Tears במלאי!

---

 

CHICKEN SHACK

40 BLUE FINGERS FRESHLY PACKED & READY TO SERVE / THE VERY BEST OF

CD

LP

"40 אצבעות כחולות שזה עתה נארזו ומוכנות להגשה" הוא גם אלבום הבכורה של  להקת "בקתת העוף", ששמה ושם אלבומה בוודאי לקוחים מספר הדרכה להקמת משק אוטרקי, גם אבן דרך בבלוז הבריטי של שנות ה-60, וגם האלבום המשמעותי הראשון שבו משתתפת הסולנית-קלידנית כריסטין פרפקט, לימים כריסטין מקווי מפליטווד מק. כשלצידה זמר וגיטריסט אחוז דיבוק בלוזי (סטאן ווב), בסיסט שהגרוב של הבלוז זורם כמו חשמל בכפות ידיו (אנדי סילבסטר) ומתופף שמנפק מקצבים היפנוטיים (דייב בידוול), נתנה פרפקט ביטוי מושלם ליכולותיה הווקאליות הנדירות בשני השירים ששרה באלבום ובלטו בעיקר על רקע העובדה שהיא לא זמרת בלוז אופיינית ולפחות באחד מהם אפילו מזכירה קצת את ניקו מהוולווט אנדרגראונד כך שהאווירה שנוצרת בהם הופכת את הבלוז של צ'יקן שאק לאפלולי ומלנכולי מתמיד בעוד שבשירים שסטאן ווב שר הוא מאתגר את אבות הז'אנר.
ראוי בהקשר הזה להתעכב על הביצוע באלבום ל-First Time I Met The Blues של Eurreal Montgomery עם כמעט שש וחצי דקות של בלוז מינורי ומתפתל.

ואם חשקה נפשכם בדיסק, אז תמצאו חלק מהשירים שבאלבום הבכורה גם באוסף שאנחנו מציעים, שכולל גם יצירות מופת נוספות של ההרכב כמו הביצוע המדהים ל-I'd Rather Go Blind, קלאסיקת הסול של אטה ג'יימס ועוד שירים שמזכירים שלצד להקות ואמנים כמו פליטווד מק, Ten Years After, ג'ון מאייאל  Creamו-Blind Faith, צ'יקן שאק היו חוד החנית המשונן בתור הזהב של הבלוז הבריטי בשלהי שנות ה-60 ותחילת שנות ה-70. 

 

מתכננת על הקרון השקט:

 

המצב בכי רע:

 

כמו התגלות אלוהית:

 

כנראה שיש לך אלרגיה:

---

 

ג'אז:

---

 

BRANFORD MARSALIS - SCENES IN THE CITY

CD

אחרי שהילד הבכור מבין ארבעת ילדי הפלא למשפחת מרסליס הסתובב ברחבי העולם כנגן הסקסופון של ארט בלייקי, הרבי הנקוק, ליונל המפטון וקלארק טרי, סוף סוף מצא ברנפורד מרסליס את הזמן הנחוץ על מנת להקליט את אלבום הסולו הראשון שלו, שהפך לקלאסיקה מיידית ולטביעת החותם המשמעותית ביותר שלו בעשורים שיגיעו בהמשך. ואכן, קשה לתפוס כמה האלבום הזה, שיצא לפני 33 שנים, נשמע גם היום מעורר, שאפתני ועל-זמני וממשיך ברוחו את יצירות הפאר של ג'ון קולטריין, ווין שורטר, צ'רלס מינגוס וסוני רולינס בעודו קובע סטנדרטים בג'אז המודרני כשלצידו מככבים ועושים במלאכה נגנים צעירים ומבטיחים דאז (צ'ארנט מופט, קני קירקלנד, מולגרו מילר) וגם שועלים וותיקים (רון קרטר, דיי דראמונד). קלאסיקה, כבר אמרנו.

 

היפוך שהוא גם מהפך:

 

למה לחכות כשאפשר לנגן?

---

 

HUBERT LAWS - THE RITE OF SPRING

CD

ג'אז ויופי טהור מוצאים מכנה משותף באלבום המעט נשכח הזה של החלילן Hubert Laws מ-1972.

הוא נקרא "פולחן האביב" ע"ש היצירה המוזיקלית לבלט של איגור סטרווינסקי, ובמסגרתו הוא מעניק לה אינטרפרטציה ג'אזית עם טוויסט אניגמטי משלו כמו גם ליצירות קאנוניות נוספות של מוזיקה קלאסית מאת מלחינים כמו קלוד דביסי, יוהן סבסטיאן-באך וגבריאל פורה.

החליל של Laws הוא הכלי המוביל באלבום, מצטרפים אליו נגנים מעולים כמו רון קרטר על קונטרבס, איירטו מוריירה מ-Weather Report על כלי הקשה, ג'ק דז'ונט על תופים ובוב ג'יימס על פסנתר (לצד נגנים מעולים נוספים שמעשירים את המעטפת עם בסון, ויברפון וגיטרות) ויחד הם מנסחים ומייפים את הקשר הסימביוטי והאסתטי בין מוסיקה קלאסית לג'אז.

 

פולחן:

 

ריקוד:

---

 

MAHAVISHNU ORCHESTRA - BETWEEN NOTHINGNESS & ETERNITY

CD

Between Nothingness & Eternity הוא אלבום ההופעה הראשון של הרכב הפיוז'ן החלוצי בראשותו של ג'ון מקלפלין והאחרון שבו מנגנים חברי הלהקה המקוריים לפני שינויים פרסונליים כאלה או אחרים.

האלבום, שהוקלט בפסטיבל בסנטרל פארק בניו-יורק ב-1973, מחולק לשלושה קטעים ארוכים שמתפצלים לאינספור קטעים נוספים על הספקטרום העצום שהונצח תחת השם "מאַיִן ועד אינסוף". כיאה לנגני-על, שהפכו תחת חסותו של מקלפלין משכירי חרב לווירטואוזים מיומנים בפירוק והרכבה של יצירות מוזיקליות עמוקות, ההופעה הזו טענה את יכולות האלתור הבלתי נדלות שלהם באנרגיות על-חושיות מטורפות שמתחו והצעידו את החיבור (החדש יחסית באותן שנים) בין ג'אז לרוק שנים קדימה באופן שהצית את הדמיון וסיפק לו חומרי בערה.

ולא פחות חשוב מכך, בזכות אלבומים כמו זה התחזקה ההכרה בחשיבותם של אלבומי הופעה ובתרומתם להתפתחויות ולמהפכות מוזיקליות בהווה ובזמן אמת ולא ככאלה שאפשר להשקיף עליהן מהעתיד הרחוק בבטחה.

 

במלואו:

---

 

JOHN MCLAUGHLIN WITH THE ONE TRUTH BAND/ELECTRIC DREAMS

CD

אם בוחנים את הדיסקוגרפיה הענפה של ג'ון מקלפלין מיד ניתן לשים לב שמרגע שהוציא את האלבום הראשון שלו (Extrapolation מ-1969) הוא נכנס לסחרור אפקטיבי של עשייה – עם Mahavishnu Orchestra, באלבומי סולו משל עצמו, ובשיתופי פעולה עם מוזיקאים אחרים.

חלקם הפכו לפרויקטים מתמשכים, כמו למשל שלושת האלבומים עם Shakti, וחלקם חד-פעמיים כמו זה עם "להקת האמת האחת" שבמסגרתו יצא אלבום אחד בלבד, Electric Dreams, ב-1979. גם כאן הפיוז'ן המקלפליני, עם הצליל והחזון בנגינת הגיטרה הכ"כ מובהקת שלו, מתח גבולות, אך בהשוואה למשל לאלבומים האינטנסיביים של   Mahavishnu Orchestraמדובר באלבום פחות חריף ויותר Fאנקי וכזה שנוכחת בו רוחה של מוזיקה מזרח-אסיאתית הודות לתפקידי הכינור של הנגן הטאמילי Lakshminarayana Shankar, לצד קטעים ג'אזיים מובהקים שנתמכים ע"י חטיבת הקצב הפעלתנית והעסוקה במיוחד של חברי Jan Hammer Group, פרננדו סונדרס (בס) וטוני סמית' (תופים). ובקצרה, אלבום מצוין של מקלפלין שלעולם לא מאוחר להתוודע אליו או כזו שלעד אפשר לשוב להתענג עליו.

 

דרישת שלום למיילס:

 

נסיך האופל:

 

חלומות, אנחות וגניחות מחושמלות:

---

 

HERBIE HANCOCK & CHICK COREA - IN CONCERT

2CD

שני ענקים על שני פסנתרים כפי שהוקלטו במספר הופעות חיות בקליפורניה ב-1978.

לכאורה, אפשר לטעות כי מדובר ב"עוד אלבום ג'אז שהוקלט בהופעה", אך הלכה למעשה האלבום הכפול הזה מתבלט בגוף העבודה של הרבי הנקוק וצ'יק קוריאה על רקע העובדה שרק שניהם מנגנים כאן, ורק על פסנתרים אקוסטיים, וזאת אחרי ששמו של כל אחד מהם הלך לפניו הודות לכך שעשה חיל על פסנתרים חשמליים וסינתיסייזרים בעוד הם מנסחים קודים אתיים עבור סצנת הפיוז'ן המתהווה.
ואין מילים לתאר את העונג המתהווה גם הוא כשמאזינים לשני המוזיקאים היצירתיים האלה מנגנים ביחד על "פסנתרים פשוטים" את  Someday My Prince Will Come, שמוכר בביצוע של מיילס דיוויס ואת Liza (All The Clouds'll Roll Away) של ג'ורג' גרשווין, כמו גם לחנים מקוריים משלהם בחופש יצירתי ואבסולוטי ונגינה מרהיבה. חובה.

 

לזה אני קורא ערב טוב:

 

כשגרשווין בכה: